במה נבחן שינוי רדיקלי של ׳העצמי׳ מכל שינוי אחר המתחולל בחייו של היחיד? איך ניתן להבין את ההבדל בין שינוי המתפקד כהרחבה וכשיפור של 'העצמי' ובין שינוי פונדמנטלי שלו? השאלה שהצבתי במרכז המחקר תוהה ביחס לאפשרות הגחתו של דבר חדש כלשהו שאינו מצוי בסדר הדברים הנתון של התודעה העצמית, ואשר יכול להסיט אותה ממסלולה. ובלשון קצת אחרת: האם, ואם כן אזי איך יכול להתקיים מצב של ׳יש מאין׳ בתוך התודעה הסובייקטיבית?

באמצעות כלים פילוסופיים מנסה המחקר לבדוק את היתכנותו של שינוי אפקטיבי בתודעת האדם ואת מבנה ״הקרקע הפנימית״ או ״האקולוגיה הפנימית״ הנדרשת למהלכים פורצי דרך בחייו.

חלק ממסקנות המחקר בא לידי ביטוי בתהליך השיח הייחודי שאני מקיימת עם אנשים בשלבים שונים של חייהם. נוכחתי לדעת שעל מנת להתקרב למצב של סטייה מכוונת מהרגלים ודפוסים קבועים, על היחיד לאמץ תפישות עולם והשקפות חיים התומכות בשינוי, אך יחד עם זאת עליו לפתח הרגלי התנהגות ופעולה בעלי סטנדרט אסתטי ייחודי.